מילון מונחים

GSM – Global System for Mobile Communications

הינה שימוש בשיטת TDMA בטכנולוגיות של דור שני. במספר תחומי תדרים. מנויי ה־GSM מזוהים על ידי כרטיס חכם זעיר הנקרא SIM – Subscriber Identity

IARC – International Agency for Research on Cancer

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי.

ICNIRP International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection

הינה ועדת מומחים בלתי תלויה מטעם ארגון הבריאות העולמי, אשר ממליצה על רמות החשיפה המותרות בציבור ובמקומות עבודה בנושא קרינת רדיו. המלצותיה אומצו ע"י מרבית המדינות בעולם. מדינת ישראל היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם שקבעה את רמות החשיפה בה על עשירית מהמלצות הוועדה.

SAR – Specific Absorption Rate

• ה- SAR בודק מהי רמת הספיגה המקסימאלית של גלי הרדיו ברקמה הביולוגית. (לפי התקן האירופאי או האמריקאי).
• הוא בעצם המדד אשר בעזרתו מודדים רמות קרינה של טלפונים סלולאריים.
• התקן האירופאי בודק את השפעת הקרינה הנפלטת על 10 גרם רקמה וה SAR המכסימאלי על פי תקן זה הוא 2 וואט לק"ג.
• התקן האמריקאי בודק את השפעת הקרינה הנפלטת על 1גרם רקמה וה SAR המכסימאלי על פי תקן זה הוא 1.6וואט לק"ג.

* היחידות הינן וואט לקילוגרם.

Interphone – אינטרפון

פרויקט ה- Interphone הינו סדרה של מחקרים הנבדקים במקומות רבים בעולם אשר מטרתם לקבוע האם השימוש בטלפון הנייד מגביר את הסיכון לסרטן. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) אחראית על ניהול ותאום המחקרים בכל המדינות.

ארגון הבריאות העולמי – WHO – World Health Organization

הינו הארגון של האומות המאוחדות העוסק בבריאות. הארגון הוקם בשנת 1948 ע"י מומחים שונים מתחום הרפואה ומקום מושבו בשוויץ. בשנת 1996 ארגון הבריאות העולמי ייסד את פרויקט ה EMF הבינלאומי אשר מטרתו לבחון את העדויות המדעיות בדבר ההשפעות הבריאותיות האפשריות של תדרי רדיו בין 0 ל 300 GHZ.

כתובת האתר של האירגון הינה : http://www.who.int/en

G3 דור שלישי

3G מהווה שם כולל לטכנולוגית דור שלישי הכוללת יישומים כגון אינטרנט, קבצי וידאו ועוד.

UMTS

הינה מערכת תקשורת דור שלישי.

WCDMA ו-CDMA 2000

הינן דוגמאות לטכנולוגיות שידור בדור שלישי.

G2 דור שני

G2 מהווה סטנדרט של תקשורת סלולארית לדור שני.

CDMA ו- TDMA

הינן דוגמאות לטכנולוגיות שידור בדור שני.

GSM

הינה מערכת תקשורת בדור שני.

היתר הפעלה של אתר השידור

תהליך הוצאת ההיתר מחייב תחילה להגיש דו"ח תיאורטי של מודד מוסמך בעל רישיון מטעם המשרד להגנת הסביבה. (על הדו"ח לכלול חישוב תיאורטי של עוצמות השידור המקסימאליות של אתר השידור הספציפי אותו מבקשת חברת הסלולאר להפעיל). לאחר בחינת אותו הדו"ח ובמידה ועבר את אישורו של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה מונפק ההיתר להפעלתו.

היתר הקמה של אתר השידור

לאחר קבלת היתר להפעלתו של אתר השידור מוקמת האנטנה בפועל. בסיום הקמתה, נערכת בדיקת קרינה מעשית ע"י מודד אשר ברשותו רישיון מטעם המשרד להגנת הסביבה. מטרת המדידה היא לוודא את התאמת התוצאות הנמדדות בשטח לבדיקה התיאורטית שבוצעה. היתר ההקמה ניתן מטעם המשרד להגנת הסביבה תוך שלושה חודשים מהפעלת אתר השידור.

HZ – הרץ

יחידת מדידה לתדרים.

KHZ – אלף הרץ.

MHZ – מיליון הרץ.

GHZ – מיליארד הרץ.

טלפון סלולארי

הטלפון הסלולארי הינו מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית בין משתמשים באמצעות תדרי רדיו. לשם כך כולל המכשיר משדר ומקלט אשר נמצאים בקשר עם האנטנה הסמוכה. המכשיר משדר וקולט בתדרים של 800 עד כ- 2400 מגה הרץ. רוב המכשירים משדרים בהספק של עד 0.6 וואט.

סף חשיפה

סף החשיפה המקסימאלי שבו מותר לחשוף בני אדם לקרינה ככלל ובתחום הקרינה הסלולארית בפרט.

ההמלצה עפ"י הארגון הבריאות העולמי שאומצה ע"י מרבית מדינות העולם הינה סף חשיפה מקסימאלית של 400 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע.

אך בישראל קיימת החמרה מהמלצות ה- WHO ומהנהוג במרבית העולם. וכתוצאה מכך המשרד להגנת הסביבה קבע שלוש רמות של ספי חשיפה על פי המתווה הבא:

• באזורים המאוכלסים בקביעות ההחמרה היא פי עשר – 40 מיקרו וואט לס"מ רבוע.
• אזורים המאוכלסים לא בקביעות (לדוגמא ברחוב) – 100 מיקרו וואט לס"מ רבוע.
• אזורים לא מאוכלסים – אין החמרה – 400 מיקרו וואט לס"מ רבוע.

פורום החברות הסלולאריות

פורום שהוקם על ידי שלוש חברות הסלולאר: סלקום, פלאפון ופרטנר- במטרה לספק מידע בדבר בטיחות הרשת הסלולארית בישראל. הפורום עוסק בנושאי הקרינה והאנטנות הסלולאריות, ומספק מידע עדכני בדבר עמידתם של אתרי השידור בתקנים המחמירים שקבע המשרד להגנת הסביבה.

קרינה

קרינה היא תופעה פיזיקלית של מעבר אנרגיה בצורות שונות לדוגמא: התפשטות גלי קול באוויר, האור הנראה המופץ מהשמש, קרינה אלקטרומגנטית וכדומה.

קרינה אלקטרומגנטית

הינה קרינה הנוצרת בתנועת גלים אלקטרומגנטיים כגון: שידור של תחנת רדיו, טלוויזיה, מוקדי שידור סלולריים וכד'. גלים אלו מורכבים משדות חשמליים ומגנטיים ונעים במהירות האור. גלים אלקטרומגנטיים קיימים בטבע במגוון גדול של תדרים המכילים את רוב תחומי החיים: האור הנראה, המיקרוגל הביתי, משדרי הרדיו והטלוויזיה, תחנות לווינים, מכ"מים, מוקדים לשידור סלולארי, רשת החשמל, מיטות שיזוף ועוד.

קרינה מייננת / רדיואקטיבית

קרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים במולקולות. מקורה בריאקציות גרעיניות.

קרינה בלתי מייננת

אנרגיה אשר מועברת בצורת גלים של שדות חשמליים ומגנטים בעוצמה נמוכה. בקרינה זו

אין אנרגיה שהיא מספיק חזקה בשביל לשנות את מבנה האטום (יכולת יינון). קרינה בלתי מייננת כוללת בתוכה סוגי קרינה שונים כגון: קרינה של אור, אינפרא אדום, לייזרים, רדיו וחשמל.

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו 2006

מטרת החוק הינו להגן על הציבור ועל הסביבה מפני ההשפעות של החשיפה לקרינה בלתי מייננת. כמו כן, מטרתו אף להסדיר בין השאר את העיסוק בנושאים הקשורים לקרינה על כל היבטיה.

החוק אושר בכנסת בתאריך ה- 25/12/2005 ונכנס לתוקפו באחד בינואר 2007.

קרינת רדיו

קרינת רדיו הינה סוג של קרינה בלתי מייננת אשר עוצמתה חלשה ועל כן אין בה מספיק אנרגיה על מנת ליצור שינויי בחומר החשוף אליה.

תמ"א 36

הינה תוכנית מתאר ארצית שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור ואנטנות שונים ואשר מנסה לאזן בין צרכי הקדמה הטכנולוגית לבין האינטרס הציבורי של התושבים והסביבה.